זמן = כסף:

לפני שבודקים את התועלת העשויה להתקבל בזכות הידע והניסיון המקצועי של יועץ חיצוני, יש לבדוק מה העלות הנוכחית של החברה בהתעסקות השוטפת מול המדען. כמה זמן נדרש מכם להכרת נוהלי המדען, הכנת והגשת הדוחות הרבעוניים והדוח הסופי, הכנת בקשות לשינויים וכו’ בהנחה כי כל ההתעסקות הנ”ל דורשת 5% מזמנו של אחד מעובדי החברה (לכל הפחות) ובהנחת עלות מעביד של 20,000 ש”ח בחודש, העלות הישירה של החברה ההתעסקות מול המדען הינה: 20,000*5%*12= 12,000 ש”ח !!

חיסכון ישיר מוערך: 12,000 ש”ח:

ליקויים, קנסות וקיזוזים:

עבודתו של רו”ח המבקר היא למצוא את ה’פאשלות’ שלכם. כמו פקח חניה.. כל פאשלה= ליקוי, וכנראה שהוא לא ירצה לסיים את הביקורת שלו על התיק שהגשתם בלי למצוא שם ליקויים. הדעה הרווחת אצל עובדי החברה המכינים את הדוחות למדען כי הם שולטים היטב בנהלים וכי אין אצלם ליקויים. באופן טבעי, רו”ח המבקר את החברה, מטעם המדען, בקיא היטב בנהלים, טוב יותר מעובדי החברה, מוכשרים ככל שיהיו. הוא ביקר עשרות עד מאות חברות, הוא כבר ראה הכל מכיר כל פינה, ויש הרבה כאלה.
קיזוז / קנס ממוצע*: כ1% מהוצאות החברה:

דיווח נכון, דיווח שלם:

שליטה בנהלי המדען מאפשרת לא רק הימנעות מליקויים אלא גם תביעה אוטימאלית של הוצאות. ישנן שתי סיבות עיקריות הגורמות לחברות ל’פספס’ סכומי הוצאות גבוהים (עד גבוהים מאוד!) אשר עקרונית היו יכולים להיות מאושרים ע”י המדען: הימנעות מדיווח מטעמי שמרנות / רצון להימע מליקויים / חוסר ידע ועוד דיווח שאינו תואם בצורה מדוייקת את נהלי המדען (או את “הראש של המדען”)
אובדן ממוצע*: 4%-2% מהוצאות החברה:

מעקב ניצול תקציבי:

ניהול מתוכנן של הוצאות החברה במהלך תקופת הפרוייקט הינו גורם משמעותי בניצול מירבי של תקציב המדען. אמנם בכדי לעשות זאת אין צורך במומחיות בתחום המדע”ר דווקא ובאופן תיאורטי כל חשב יכול לעשות זאת. אולם, המציאות מראה שלא כל הם פני הדברים. מחמת חוסר זמן/תשומת לב ונסיבות כאלה ואחרות רוב החברות לא מבצעות זאת כמצופה ומפסידות בשל כך הרבה כסף.
אובדן ממוצע*: 4%-2% מהוצאות החברה:

*ישנן חברות שהפסד המענק שלהן עולה משמעותית על המוצע המוסבר לעיל.
**ללשכת המדען הראשי אין סטטיסטיקות בנושא הנ”ל. בדיקת הממוצע נעשתה בהתבסס על סמך ביקורות בעשרות חברות.